ויתור על סודיות רפואית: מה חתמתם עליו, ואיך משיגים את התיק הרפואי

טופס ויתור על סודיות רפואית הוא ההסכמה שפותחת לחברת הביטוח את התיק הרפואי שלכם. החוק מתיר את המסירה כשיש הסכמה, וגם קובע שהיא תיעשה רק במידה הנדרשת לצורך העניין. לפני שחותמים כדאי לדעת מה כתוב בתיק. הזכות לקבל אותו כתובה בחוק, והעיון המקוון בו ניתן בלי תשלום.

מה בעצם חותמים בטופס ויתור על סודיות רפואית?

ברירת המחדל בחוק היא סודיות. חוק זכויות החולה קובע בסעיף 19(א) שרופא, אחות או עובד של מוסד רפואי ישמרו בסוד כל מידע על המטופל שהגיע אליהם במהלך העבודה. סעיף 20(א) מונה את המקרים שבהם מותר בכל זאת למסור מידע רפואי לגורם אחר, והראשון ברשימה הוא הסכמת המטופל. זה בדיוק התפקיד של הטופס.

הסכמה פותחת את הדלת, אבל לא לרווחה. סעיף 20(ב) ממשיך וקובע שהמסירה "לא תיעשה אלא במידה הנדרשת לצורך הענין, ותוך הימנעות מרבית מחשיפת זהותו של המטופל". סעיף 20(ג) מוסיף שמי שקיבל את המידע כפוף בעצמו לאותה חובת סודיות. כלומר חברת הביטוח שמקבלת את התיק שלכם מחויבת לשמור עליו.

יש כאן עוד שכבה. חוק הגנת הפרטיות מחייב בסעיף 11 את מי שפונה אליכם לקבלת מידע אישי לצרף לפנייה הודעה. ההודעה צריכה לומר אם חלה עליכם חובה חוקית למסור את המידע או שהדבר תלוי בהסכמתכם ומה תוצאת הסירוב, מהי המטרה שלשמה המידע מבוקש, מיהו בעל השליטה במאגר ואיך יוצרים איתו קשר, למי יימסר המידע ולאילו מטרות, ושקיימת לכם זכות לעיין במידע ולבקש לתקן אותו.

כמה רחב הנוסח שחברות הביטוח מבקשות?

שווה לקרוא טופס אמיתי. הראל מפרסמת באתר שלה טופס בקשת מידע רפואי וויתור על סודיות לתביעות ביטוח בריאות, והנוסח שם רחב מאוד. החותם נותן רשות לקבל "את כל המסמכים והפרטים המצויים בידיהם או בידי מי מטעמם, ללא יוצא מהכלל". רשימת הגורמים שמשוחררים מחובת הסודיות כוללת כל עובד או מוסד רפואי לרבות קופת חולים, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד החינוך, השירות הפסיכולוגי, שירות התעסוקה, מינהל האוכלוסין, מכון גנטי, מכון פוריות, רשות המיסים, ובסופה גם "כל אדם אחר כלשהו".

גם תחומי המידע רחבים. הטופס מדבר על המצב הבריאותי, הנפשי, הסוציאלי, הסיעודי והשיקומי, ומוסיף במפורש את הישגי הלימודים ואת כרטיס טיפת חלב. יש בו גם אישור להעביר מידע רפואי לכל אחת מחברות הביטוח הקיימות וליועץ הביטוחי של קולקטיב הביטוח, אם קיים כזה.

זה הנוסח של הראל, וכל חברה מנסחת אחרת. הנקודה איננה שהטופס הזה פסול, אלא שכדאי לקרוא את הטופס שאתם קיבלתם לפני שחותמים עליו. מול הנוסח הרחב עומדת לשון החוק על מסירה במידה הנדרשת לצורך העניין, ולכן זו שאלה סבירה לשאול את החברה בכתב: אילו מסמכים בדיוק דרושים כאן, ולאיזו תקופה.

איך מקבלים את התיק הרפואי, וכמה זה עולה?

סעיף 18(א) לחוק זכויות החולה אומר שמטופל רשאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית שמתייחסת אליו, לרבות העתק. התשלום על ההעתק מוסדר בתקנות זכויות החולה משנת 2019, ורוב האנשים מופתעים לגלות כמה הוא נמוך.

עיון מקוון ברשומה, כלומר צפייה במידע דרך האתר של הקופה או המוסד הרפואי, ניתן בלי תשלום במקומות שבהם הוא מתאפשר. עצם הגשת הבקשה להעתק גם היא בלי תשלום, והתשלום נגבה רק במועד המסירה. הפקת העתק של רשומה ממוחשבת, בהדפסה או על גבי תקליטור או מדיה מגנטית אחרת, עולה עד 10 שקלים, וסכום זה כולל גם המרה לקובץ מחשב אם נדרשה. כל תקליטור נוסף הוא בחינם.

חלק מהמסמכים נמסרים בלי תשלום בכלל, פעם אחת, בגמר הטיפול או בשחרור מאשפוז. ברשימה נמצאים מכתב שחרור, סיכום ביקור, סיכום טיפול וסיכום אשפוז, גיליון מחלה וגיליון מיון, העתק של בדיקה ותוצאותיה ופענוחן כשהיא בוצעה מחוץ לאשפוז, הוראות להמשך טיפול לרבות בסיום ביקור במיון, וסיכומים לגורמים רפואיים. התנאי הוא שהמסמכים מתייחסים לאותו טיפול או אשפוז. מרשמים והפניות בתוקף גם הם נמסרים בלי תשלום.

לכללים האלה יש גבולות. הם חלים על רשומה שנוצרה בתוך חמש השנים שקדמו לבקשה, ובאופן כללי על רשומות שנוצרו מ־1 בינואר 2011 ואילך. רשומה שאיננה ממוחשבת מתומחרת לפי תעריפון משרד הבריאות ולא לפי הסכום הזה. ויש פרט אחד ששווה להכיר: התקנות מגדירות "בקשה" כבקשה של המטופל, למעט בקשה שמגישה חברת ביטוח או מי מטעמה. תקרת התשלום הזאת היא שלכם, לא שלה.

מה נמצא ברשומה הרפואית, ומה לא?

סעיף 17(א) לחוק מפרט מה הרשומה כוללת: פרטים מזהים של המטופל ושל המטפל, מידע רפואי על הטיפול שהמטופל קיבל, אבחון מצבו הרפואי הנוכחי, הוראות טיפול, וגם את עברו הרפואי "כפי שמסר". שלוש המילים האחרונות הן העיקר. חלק ניכר ממה שכתוב בתיק הוא מה שמישהו אמר בעל פה בביקור בן כמה דקות, כפי שהרופא הבין ותיעד אותו.

לאותו סעיף יש סיפא שכדאי להכיר: תרשומת אישית של המטפל איננה חלק מהרשומה הרפואית. יש גם מצב שבו המטפל רשאי להחליט שלא למסור מידע מלא או חלקי, אם המידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו. במקרה כזה הוא חייב להודיע מיד לוועדת האתיקה ולצרף את המידע ואת נימוקיו, והוועדה רשאית לאשר את ההחלטה, לבטל אותה או לשנות אותה.

למה כדאי לקרוא את התיק לפני הצהרת בריאות?

הצהרת בריאות ממלאים מהזיכרון. התיק הרפואי הוא מה שהחברה תקרא אחר כך. הפער בין השניים הוא מקור שכיח לוויכוח, ולכן שווה לסגור אותו מראש. שורה שנכתבה לפני שנים, תלונה שהוזכרה דרך אגב, בדיקה שהופנתה ולא בוצעה, כל אלה נראים אחרת כשקוראים אותם בדיעבד.

הרחבנו על כך בשני מקומות. חובת הגילוי בביטוח מסביר מה קורה כשפרט רפואי חסר בהצהרה ומה החוק מאפשר לחברה לעשות. חריג מצב רפואי קודם מסביר כמה זמן סייג כזה נשאר בתוקף. קריאת התיק לפני מילוי ההצהרה עוזרת לענות מדויק, וזה כל מה שהחוק מבקש מכם.

ומה כשכבר מגישים תביעה?

כאן נכנס חוק חוזה הביטוח. סעיף 22 מחייב להודיע לחברה על קרות מקרה הביטוח מיד כשנודע לכם. סעיף 23(א) מחייב את החברה לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותה. סעיף 23(ב) מחייב אתכם למסור לה, בתוך זמן סביר לאחר שנדרשתם, את המידע והמסמכים "הדרושים לבירור החבות", ואם אינם ברשותכם, לעזור לה להשיג אותם.

המילה המרכזית היא "הדרושים". היא גם מגינה עליכם וגם מחייבת אתכם. סעיף 24(א) קובע שאי מסירה במועד פוגעת בתשלום רק במידה שהיא הייתה מאפשרת לחברה להקטין את חבותה, ולא כשהאיחור נבע מסיבות מוצדקות או כשהוא לא הכביד על הבירור. סעיף 24(ב) מחמיר עם מי שפעל במתכוון כדי למנוע את הבירור. לכן שתיקה או סירוב גורף אינם מהלך טוב. שאלה בכתב על היקף הבקשה כן.

ילד, אפוטרופסות ובן משפחה שנפטר: מה שונה?

כשמדובר בילד, הטופס של הראל מבקש לרשום את פרטי הקטין, וחתימת כל האפוטרופסים. יש בו גם שדה של עד מהימן לחתימה, שיכול להיות רופא, אחות, עורך דין, עובד סוציאלי או סוכן ביטוח, עם מספר רישיון וחותמת. משפחה שמלווה ילד עם מחלה כרונית תחתום על טפסים כאלה לא מעט פעמים לאורך השנים, ולכן שווה לשמור עותק חתום של כל אחד מהם.

לקרוב של מטופל שנפטר יש הסדר נפרד בתקנות. הוא מקבל את אותו מעמד של אפוטרופוס לעניין התשלום, לגבי בקשה שהגיש קרוב אחד, על הרשומה שמתייחסת לטיפולים בששת החודשים שקדמו לפטירה, ובתנאי שהבקשה הוגשה בתוך 30 ימים מיום הפטירה. לילד שנמצא באומנה, האומן מקבל את מעמד האפוטרופוס לגבי המידע שהוא רשאי לקבל לפי חוק אומנה לילדים.

אצלנו בסנסור זה לא נושא תיאורטי. רועי פרחי ליווה יותר מ־250 משפחות שמנהלות מצב רפואי מתמשך, מאז שבנו אופיר אובחן עם סוכרת נעורים בגיל שנה וחצי בשנת 2014. עמוד המקרים הרגישים מרכז את מה שחשוב לדעת כשיש אבחנה במשפחה, ועמוד ביטוח מחלות קשות מפרט את רשימות המחלות המכוסות אצל החברות השונות.

מה כדאי לבדוק לפני שחותמים?

אלה שאלות לשאול, ולא הבטחות לתוצאה. חברת הביטוח איננה חייבת להיענות לכל בקשה, אבל בקשה בכתב מתועדת, ותיעוד עוזר בהמשך.

1. למי בדיוק נמסר המידע, ולאיזו מטרה. חוק הגנת הפרטיות מחייב שההודעה שמלווה את הבקשה תענה על שתי השאלות האלה.
2. לאיזו תקופה הוויתור עומד בתוקף. אם אין בטופס תאריך סיום, אפשר לבקש מהחברה בכתב להוסיף אחד.
3. אילו מסמכים דרושים לבירור התביעה הזאת. זו לשון החוק עצמו, וזו הדרך הנכונה לנסח את השאלה.
4. האם הטופס מתיר להעביר את המידע לחברות ביטוח נוספות, ואם כן, האם הדבר נחוץ לבירור התביעה הזאת.
5. לבקש עותק חתום של הטופס שחתמתם עליו, ולשמור אותו יחד עם התיק הרפואי שקיבלתם.
6. לקרוא את התיק לפני החתימה. לרוב זה לוקח ערב אחד, ולפעמים זה משנה את מה שתכתבו בהצהרה.

אם החברה בכל זאת מסרבת לבטח, או מציעה תנאים שונים בעקבות מה שנמצא בתיק, יש לכם זכויות בכתב. פירטנו אותן במאמר סירוב לבטח או תנאים שונים.