סעיף 14: מה קורה לכספי הפיצויים בקרן הפנסיה כשעוזבים עבודה

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים הוא הסדר שבו הכסף שהמעסיק מפקיד כל חודש לרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה בא במקום פיצויי פיטורים. יש לזה שתי תוצאות מעשיות. ברוב המקרים הכסף שנצבר נשאר שלכם, גם אם התפטרתם. ובתמורה, המעסיק בדרך כלל לא משלים לכם הפרש לפי השכר האחרון.

כתבנו את המאמר מתוך החוק עצמו, מתוך האישור הכללי של שר העבודה משנת 1998, מתוך צו ההרחבה לפנסיה חובה ומתוך דף ההסבר של משרד העבודה באתר gov.il.

מה כתוב בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים?

קודם כל, מה הם פיצויי פיטורים. לפי החוק, מי שעבד שנה ברציפות אצל אותו מעסיק ופוטר, זכאי לפיצויים. לעובד שמקבל משכורת חודשית, הפיצויים הם שכר של חודש אחד לכל שנת עבודה.

סעיף 14 עצמו קצר. הוא קובע שכסף שהמעסיק משלם לקופת גמל או לקרן פנסיה לא בא במקום פיצויי פיטורים. יש לזה שני חריגים: הסכם קיבוצי שקובע אחרת, או אישור של שר העבודה. הסכם קיבוצי הוא הסכם בין ועד עובדים או ההסתדרות לבין המעסיקים.

ב-1998 פרסם שר העבודה ״אישור כללי״. האישור קובע באילו תנאים הפקדות לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים באות במקום פיצויים. כשמדברים על ״סעיף 14״ בחוזה עבודה, בדרך כלל מתכוונים להסדר הזה.

מאז 2008 כל מעסיק חייב להפריש לעובדים לפנסיה, לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה. צו הרחבה מחיל הסכם קיבוצי גם על עובדים ומעסיקים שלא חתמו עליו. סעיף 7 בצו קובע שההפקדות לפיצויים לפי הצו באות במקום פיצויים לפי סעיף 14. זה חל רק על השכר, התקופות והשיעורים שעליהם הופקד כסף.

מה ההבדל בין עובד עם סעיף 14 לעובד בלי?

משרד העבודה מסביר את זה משני הצדדים.

• מבחינת העובד: הכסף שנצבר לפיצויים שלו, גם אם הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים. הדוגמה של משרד העבודה היא עובד שהתפטר.
• מבחינת המעסיק: הכסף שנצבר בא במקום הפיצויים. המעסיק פטור מלהשלים הפרש לפי השכר האחרון, על שנים שבהן השכר היה נמוך יותר.

הפטור המלא של המעסיק חל רק כשהוא מפקיד בשיעור שנקבע לכך. נרחיב על זה בהמשך.

בלי הסדר כזה, הכסף בקופה הוא מקדמה על חשבון הפיצויים. אם בסוף העבודה מגיעים לכם פיצויים, הם מחושבים לפי השכר האחרון. אם הכסף בקופה לא מספיק, המעסיק משלים את ההפרש.

מה זה אומר בפועל? עובד שהשכר שלו עלה לאורך השנים ופוטר, יכול לצאת עם סכום גבוה יותר כשאין סעיף 14. עובד שמתפטר, לפי משרד העבודה, שומר עם סעיף 14 את הכסף שנצבר.

האם סעיף 14 מכסה את כל הפיצויים?

לא תמיד. זה תלוי בכמה המעסיק מפקיד לפיצויים כל חודש.

לפי משרד העבודה, מ-2014 המעסיק חייב להפקיד לפיצויים 6% מהשכר. אותו שיעור מופיע בטבלה שבצו ההרחבה. משכורת של חודש אחד בשנה היא 8.33% מהשכר, וזה השיעור שמכסה פיצויים מלאים.

מעסיק רשאי להוסיף עוד 2.33%, ואז הוא מפקיד בסך הכול 8.33%. לפי משרד העבודה, במצב כזה ההפקדות באות במקום כל הפיצויים. זה בתנאי שההפקדות התחילו מיד עם תחילת העבודה.

האישור הכללי מתייחס גם למצב שבו המעסיק לא מוסיף את ההשלמה של 2⅓%. במקרה כזה, ההפקדות לקרן פנסיה באות במקום 72% מהפיצויים בלבד. לפי צו ההרחבה, על החלק שלא הופקד, המעסיק משלם את ההשלמה כשקם לעובד זכות לפיצויים.

מה צריך לקרות כדי שסעיף 14 יחול?

האישור הכללי מציב כמה תנאים:

• שיעור הפקדה מינימלי. ההפקדות צריכות להיות לפחות בשיעורים שהאישור קובע.
• הסכם בכתב. עד שלושה חודשים מתחילת ההפקדות, המעסיק והעובד חותמים על הסכם. בהסכם צריכים להופיע ההפקדות, הקרן, ונוסח האישור עצמו.
• ויתור מראש של המעסיק. המעסיק מוותר מראש על הזכות לקבל בחזרה כסף מתוך ההפקדות.

משרד העבודה מוסיף שאי אפשר להחיל את ההסדר על יותר משלושה חודשים אחורה. על תקופת העבודה שלפני כן ההסדר לא חל, והפיצויים עליה מחושבים במלואם לפי החוק.

מתי המעסיק יכול לקבל בחזרה את כספי הפיצויים?

ברוב המקרים הוא לא יכול. לפי האישור הכללי ולפי סעיף 8 בצו ההרחבה, יש שני חריגים:

• פסק דין ששלל את הפיצויים. נקבע שהעובד פוטר בנסיבות שמצדיקות פיטורים בלי פיצויים, לפי סעיפים 16 או 17 לחוק. הקביעה נשענת על הסכם קיבוצי או על החלטה של בית הדין לעבודה.
• משיכה לפני ״אירוע מזכה״. העובד משך כסף מהקופה לפני שקרה אירוע מזכה. אירוע מזכה הוא מוות, נכות או פרישה בגיל 60 ומעלה.

החריג השני חשוב לכל מי שחושב למשוך את כספי הפיצויים כשהוא עוזב עבודה. לפני משיכה, כדאי לבדוק מה כתוב בהסכם שלכם.

איך יודעים אם יש לכם סעיף 14?

מתחילים מהמסמכים שחתמתם עליהם בתחילת העבודה. ההסכם לפי סעיף 14 יכול להיות חלק מחוזה העבודה או מסמך נפרד. אם אינכם מוצאים אותו, אפשר לבקש עותק ממחלקת השכר.

לפי צו ההרחבה, מעסיק שמפקיד גם את ההשלמה ובחר להחיל עליה את סעיף 14 רשאי להודיע על כך בכתב לקרן, עם העתק לעובד. אם קיבלתם הודעה כזו, שמרו אותה.

כדאי לשאול גם באיזה שיעור המעסיק מפקיד לפיצויים, 6% או 8.33%. השיעור קובע אם תצטרכו לבקש השלמה כשתעזבו. ואם הייתה תקופה בתחילת העבודה בלי הפקדות, שאלו גם עליה.

עובדים שחל עליהם הסכם קיבוצי, בדקו גם מה כתוב בו. משרד העבודה מזכיר שהסכם קיבוצי או חוזה אישי יכולים לתת יותר מהמינימום שבחוק.

מה קורה לכספי הפיצויים אם לא מושכים אותם?

הם נשארים בקרן הפנסיה ומצטרפים לחיסכון. לפי משרד העבודה, כסף הפיצויים שלא נמשך מגדיל את הקצבה החודשית בפרישה. מי שמשך את כולו או חלק ממנו, יקבל קצבה נמוכה יותר.

אם עברתם עבודה והמעסיק החדש מפקיד לקרן אחרת, הקרן הישנה לא נעלמת. אפשר להעביר אותה לקרן החדשה, כפי שהסברנו במאמר על ניוד קרן פנסיה. אם אינכם בטוחים איפה נמצאות קרנות ישנות, בדקו בהר הכסף.

ומה אם בין עבודה לעבודה אין הפקדות בכלל? על זה כתבנו במאמר מה קורה כשמפסיקים להפקיד לקרן הפנסיה.

האישור הכללי חל גם על ביטוח מנהלים, בתנאים משלו. ההבדלים בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה מוסברים במאמר ביטוח מנהלים. מידע כללי על קרנות פנסיה יש בעמוד קרן פנסיה.